אם כבר יצא לך לשמוע על הצמח הזה, אולי חשבת ״אבל זה צמח רעיל, לא?״
זו התגובה העיקרית שאני שומעת כשאני מספרת שאני מלקטת כלך.
לפעמים מתבלבלים בינו לבין שומר (למרות שלעין המיומנת הם לא דומים כלל),
וזה נכון – כלך הוא צמח רעיל ולא אוכלים אותו – למעט בעונה הזאת. עונה קצרצרה שבה אפשר ללקט את הכלך.
אבל בוא נעשה רגע סדר – איזה צמח זה כלך בכלל?
כשהולכים בשטח הפתוח, בשטחי מרעה או בגבעות – אפשר להיתקל בשיחים ירוקים מדובללים ומבולגנים, כמו כדורי ירק פרועים בעשב.
אם מסתכלים מקרוב אפשר לראות שהעלים שלהם נראים כמו חוטים ארוכים שמתפצלים, בשרניים וכהים.
כלך הוא ממשפחת הסוככיים, ואפשר לראות בו דמיון לחברים אחרים במשפחה – כמו שומר למשל. אבל יש ביניהם הבדל אחד מובהק שאי אפשר לטעות בו – הריח.
לשומר ולחברים דומים אחרים ממשפחת הסוככיים יש ריח חזק ומאוד ברור – ריח של אניס. לכלך אין שמץ של אניס באף אחד מהחלקים שלו, אלא ריח אחר, שלו, שקשה להגדיר.
הבדל נוסף שאפשר לראות בעין הוא הגבעול – לשומר יש הרבה גבעולים דקים שיוצאים מאותה נקודה בקרקע, ולכלך גבעול יחיד, עבה ומאסיבי.
בנוסף – עונת הפריחה שלהם שונה. הכלך מתחל לפרוח בשיא החורף, בפברואר, ואילו השומר יתחיל לחשוב על פריחה רק באזור מאי, בסוף האביב.
רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?
לעדכונים על תוכן חדש שעולה וגם על פעילויות שלנו, סדנאות וקורסים שנפתחים הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה.
מה אוכלים בכלך?
בעונה הזאת, ממש בשיא החורף ולמשך תקופה קצרה בלבד – הכלך מצמיח גבעול יחיד עבה וגבוה, עליו יפרחו הפרחים.
רגע לפני שהפרחים נפתחים יש זמן קצר שהוא הזמן שלו אני מחכה – הזמן שבו אפשר ללקט את ניצני הכלך.
כאמור, כלך הוא צמח רעיל ואת העלים והפרחים שלו לא מלקטים ולא אוכלים. החלק היחיד בכלך שנרצה ללקט אלה הניצנים הסגורים לפני פריחה.
בקצה הגבעול נמצאים הניצנים, עטופים בעלים ומתחבאים בתוכם. אם נקלף בעדינות את עלי המעטפת נמצא בפנים את כדורי הניצנים הירקרקים. הם נראים כמו כרובית ירוקה, חמודה ומיניאטורית, ואת החלק הזה בלבד נלקט.
ההמלצה שלי היא לקטוף בעזרת סכין את כל החלק העליון המעובה שבו נמצאים הניצנים, להניח בסל, ואח״כ בבית לשבת לקלף ולחשוף את הניצנים מתוך עטיפתם.
בשב הזה, כשמנקים את ניצני הכלך, חשוב להוריד כל עלה, עלעל וגבעולון, ולהישאר עם כדורי הניצנים בלבד.
באמת אפשר לאכול כלך?
את הניצנים אין לאכול חיים, אבל בישול קצר, הקפצה או אפילו אידוי מספיקים כדי לפרק את הרעלים והכלך מוכן לאכילה.
ואני יודעת שזה נשמע מפחיד, אבל אין סיבה לחשש. ניצני כלך נאכלים באופן מסורתי מזה שנים רבות, ואינם גורמים לנזק.
השבוע הכנסתי ניצני כלך לקציצות ירק, וגם לתוך מאפה מבצק עלים, עם פטריות וסלק בר ועוד דברים טובים.
בקורס הליקוט השנתי בישלנו ניצני כלך בדרך המסורתית לבשל אותם,
שהיא המתכון הכי פשוט בעולם:
לקצוץ בצל לקוביות קטנות, להזהיב בשמן זית,
להוסיף ערימת ניצני כלך מנוקים
קצת מלח, מעט כמון, וממש טיפה מים, רק שלא יישרף.
להקפיץ ביחד לכמה דקות עד שהניצנים מתרככים, וזה הכל!
זהו מעדן אמיתי, שכל שנה אני מחכה לו במיוחד, ובקלות אפשר לפספס,
כי עוד שניה הוא כבר פורח – וזהו, נגמר, עד לחורף הבא.
הצטרפו עכשיו לקורסי הליקוט שלנו
לזהות בעצמך את הצמחים שאפשר לאכול
לבשל ארוחות בריאות בשטח
ולהפוך כל טיול לחוויה טעימה
הקורס יאפשר לך לזהות בקלות וללא חשש צמחי בר למאכל ומרפא
ולהשתמש בהם במתכונים בריאים וטעימים.
זוהי הזמנה לקחת רגע של שקט, להתבונן, להריח ולטעום, ולחזור הביתה עם סל מלא בכל טוב.
עכשיו זו העונה המושלמת להצטרף לקורס ליקוט ולחגוג את השפע שהטבע מביא.
רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?