כשהייתי ילדה במושב, חוביזה הייתה הצמח הראשון שליקטתי. בכל אביב היינו רצים לקטוף ולגנוב את הפירות העגולים והטעימים שלה, שהפכו ל"ממתקי הילדות" מהטבע. 

עד היום זה אחד הצמחים האהובים עלי, רק שהיום, כשאני מכירה את התכונות הנפלאות שלו וכמה שהוא מזין, אני אוכלת דווקא את העלים. לחוביזה יש טעם ניטרלי. לא חריף, לא מר, לא חמוץ. טעם עדין וירוק, מה שעושה אותה מושלמת לנשנוש. ילדים אוהבים אותה במיוחד.


אפשר לעשות ממנה ה-כ-ל: לקצוץ אותה חיה לסלט, לשים אותה בבלנדר עם פירות מתוקים ומים ולהכין שייק ירוק (תכף יהיה כאן מתכון), לשלב אותה בחביתה, להכין ממנה קציצות, פשטידות, להוסיף אותה למרק, פויקה, להכין ממנה ממולאים ואפילו לנגב איתה חומוס.

היא מכילה ריכוזים גבוהים של ברזל, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים והמון כלורופיל – שזה החומר שעושה את העלים ירוקים ואחראי על תהליך הפוטוסינטזה שבו הצמחים סופגים אור שמש ומייצרים פחמימות. כלורופיל נחשב בריא מאוד, מנקה ומחזק את הגוף.

בגלל הערכים הבריאותיים שלה, החוביזה יכולה לעזור במצבי אנמיה ועייפות כרונית. המוציליגים, הריר שבצמח, יעיל מאוד בטיפול בשיעול ובמחלות ודלקות בדרכי העיכול. ברפואה העממית היא משמשת לחבישת פצעים, הורדת נפיחות והרגעת גירויים בעור. 

שני צדדים לה, לחוביזה

חוביזה הוא בכלל השם שלה בערבית. ״חובז״ הוא לחם, וחוביזה – היא לחם קטן.

אבל מאחורי השם חוביזה נמצאים שני צמחים שונים, ששניהם נקראים בערבית חוביזה והם באמת מאוד דומים, אבל יש ביניהם הבדלים, כפי שמיד נראה. את הצמח הראשון נזהה בגלל העלים החלקים והעדינים. זוהי החלמית. החוביזה שהעלים שלה כהים, שעירים וגסים יותר – נקראת בעברית מעוג. 

גם החלמית וגם המעוג הם אכילים, אבל לרוב נעדיף לאכול את החלמית כי היא עדינה ורכה יותר, פחות סיבית, ויש בה פחות מהחומרים הנקראים מוצילגים – אותו נוזל רירי כמו שיש בבמיה. 

איך מזהים חלמית ואיך מבדילים בינה לבין מעוג?


כשהצמחים צעירים קשה מאוד להבחין ביניהן וגם אין ממש צורך. שניהם אכילים וטעימים, בעיקר כשהעלים צעירים וקטנים. ככל שהצמח גדל ומתבגר נוכל לראות יותר בבירור את ההבדלים בין המעוג לחלמית.

בשתיהן העלה הוא עגול, מפורץ קלות ל 3-5 אונות ששפתן בעלת שינון עדין. בחלמית העלים והגבעולים לרוב חלקים ומבריקים, אך לעיתים עשויות להופיע שערות דלילות לאורך הגבעול. העלה של החלמית עגול יותר, עם שפה משוננת בעדינות. המעוג יותר מפורץ וכהה מהחלמית. במגע אפשר להרגיש שהעלה של החלמית חלק-מבריק ושל המעוג קטיפתי. תחושה של חספוס רך, שעיר כמו קטיפה. גבעול המעוג שעיר פרוותי ובחלמית חלק או עם שערות בודדות ודלילות.

הפירות נראים שניהם עגולים – בחלמית הפרי נראה עגול כמו כיכר לחם – ומכאן שמה. הפרי של המעוג מחולק לפרוסות כמו פרוסות של עוגה והוא נראה יותר כמו דלעת קטנה. בשלב הפרחים והפירות – דווקא המעוג הוא העסיסי והטעים יותר מבין השניים.

גם החלמית וגם המעוג מתחלקים לסוגים וזנים שונים של חוביזה, אבל כולם אכילים ואנחנו לומדים להכיר אותם בקורסי הליקוט החורפיים ובאביב.

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?

לעדכונים על תוכן חדש שעולה וגם על פעילויות שלנו, סדנאות וקורסים שנפתחים הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה.

 

איפה נמצא ונלקט חוביזה? 

החוביזה אוהבת לגדול בגינות, בשטחים מופרים, בשטחי מרעה שהקרקע בהם עשירה בחנקן ואפילו סתם ככה בין גבעולי הדשא. ממש סביר להניח שאם נצא מפתח הבית בעונה הזאת ונלך כמה דקות לכל כיוון שהוא – ניתקל בחוביזה.

איך נלקט חוביזה? תלוי במה אנחנו הולכים לעשות איתה. 

יש שתי דרכים עיקריות ללקט חוביזה. אחת – היא ללקט את כל החלק העליון של הצמח, כולל הגבעול. כדאי לצרור את הגבעולים ביד בצורה מסודרת, כולם לאותו כיוון, כמו זר פרחים. בשיטה הזאת כדאי ללקט בעזרת סכין או מספריים, להחזיק את הגבעול עם העלים ביד אחת ולחתוך בנקודה הרצויה לנו. 

ננסה להרגיש איפה הגבעול עדיין רך ואיפה הוא נעשה סיבי, ולקחת את החלק הרך. אפשר להניח בצורה מסודרת בשקית או בתיק בד. זו דרך טובה ללקט חוביזה שהולכים לבשל איתה, כי בבישול משתמשים גם בגבעולים, והאיסוף המסודר הזה יקל אחר כך את מלאכת החיתוך.

דרך שניה היא לקטום ביד עלים גדולים ויפים, אחד אחד. זה טוב במיוחד אם הצמח גדול ולפעמים יש בו חורים שעשו בו חרקים. אנחנו רוצים לברור את העלים היפים שמעוררים בנו תיאבון, וזו הדרך ללקט אותה אם אני זוממת להכניס אותה לשייק הירוק שלי.

חוץ משייק אפשר לעשות עם חוביזה כמעט הכל. התבשיל האהוב עליי הוא סופר-פשוט ובו אני מטגנת בצל, מוסיפה חוביזה ומקפיצה וזה פשוט וטעים והולך עם כל כך הרבה תוספות. 

חרוב מתוק חתוך לאורך

השייק הירוק הראשון שלי 

את השייקים הירוקים גיליתי לפני שנים ומאז העברתי גם סדנאות שייקים עסיסיות. אני כבר לא זוכרת איפה ואיך כי הם כבר חלק כל כך מהותי בתזונה שלי. בהתחלה היה לי בלנדר ממש מצ'וקמק (מאז השתדרגתי!), אבל איכשהו, עם מספיק סבלנות, הוא עשה את העבודה. זה היה ממש בתחילת החורף, כשעדיין היו אגסים וכבר הייתה חוביזה. 

חוביזה בתוך שייק?!? כן, חוביזה! הטעם שלו כל כך עדין שאפשר לשלב אותו בשייק גם אם אתם רק מתחילים את דרככם בעולם השייקים. זו דרך טובה להוסיף כמות של ירוקים שקל ללקט לתוך התזונה שלכם. 

ומה עוד? אגסים או פירות אחרים שמתאימים לתקופה כמו בננה, תפוז, קיווי או תפוח ירוק וקצת סילאן. זה הכל! 

ממש ממש פשוט, וכמה פשוט – ככה טעים!

למתחילים אני ממליצה לשמור על אחוז פרי גבוה יחסית כדי לוודא שהשייקים מתוקים וטעימים. כשאני בוחרת באגסים, אני מקלפת אותם כדי להימנע מהמרקם הגרגרי שעשוי להיות לקליפה – בעיקר בבלנדרים ישנים ולא-מי-יודע-מה חזקים.

רכיבים:

4 אגסים (ואפשר כאמור להחליף בבננות, קיווי, פירות הדר או תפוחים ירוקים)

חופן גדול של עלי חוביזה טריים

כף סילאן או 2 תמרים מושרים

כוס מים או קצת יותר, לפי הצורך

הוראות הכנה:

לקלף את האגסים ולחתוך לחתיכות גדולות. להכניס לבלנדר יחד עם שאר המרכיבים ולערבל עד שמתקבל מרקם חלק. את המים כדאי להוסיף בהדרגה עד לסמיכות הרצויה.

ככה ממש. קל, פשוט וכל כך טעים. 

אהבת?

אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

 

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע? 

הנה ההזדמנות להצטרף אלי ולגלות: 

 

הצטרפו עכשיו לקורסי הליקוט שלנו

לזהות בעצמך את הצמחים שאפשר לאכול

לבשל ארוחות בריאות בשטח
ולהפוך כל טיול לחוויה טעימה

קורס ליקוט בלוקיישנים הכי יפים בארץ!
הקורס יאפשר לך לזהות בקלות וללא חשש צמחי בר למאכל ומרפא
ולהשתמש בהם במתכונים בריאים וטעימים.

זוהי הזמנה לקחת רגע של שקט, להתבונן, להריח ולטעום, ולחזור הביתה עם סל מלא בכל טוב.

עכשיו זו העונה המושלמת להצטרף לקורס ליקוט ולחגוג את השפע שהטבע מביא.

רוצה לקבל תכנים חדשים על צמחי בר ישירות למייל?

פעמיים בחודש נשלח לך סיפורים, מתכונים וסרטונים מלאי השראה וידע, יחד עם עדכונים על הסדנאות והפעילויות של ״בת קיימא״

רוצה לקבל תכנים חדשים על צמחי בר ישירות למייל?

תודה שנרשמת, נתראה במייל