לילך מוצפי הראל

ממדריכות הליקוט המובילות והותיקות בארץ, הראש והלב שמאחורי ״בת קיימא״.

את ״בת קיימא״ הקמתי כי כולנו זקוקות וזקוקים לרגע של שקט בתוך המירוץ המטורף של החיים. לקצת יופי, להשראה, למגע עם האדמה. לידע שהיה קיים כאן מאז ומתמיד ורק חיכה להתגלות מחדש, רגע לפני שאבד.
אני רואה את האור בעיניים של המשתתפים והמשתתפות בסיורים ובקורסים שלנו, את הנשימה שמתרחבת, ואת התמונות של מטעמים שנשלחות אלי בווטסאפ אחרי כל פעילות ויודעת שזו בדיוק השליחות שלי – להביא ולחלוק את הידע, היופי ותחושת השפע שיש בליקוט צמחי בר. 

אני אישה של אדמה, של אש ושורשים.
אני אמא ל-3 ילדים מטריפים. אני נכדה לשתי סבתות בשלניות, שהעבירו אלי את האהבה לצמחים ולמטבח דרך הידיים. אני מכשפה שמלקטת ביערות ורוקחת רפואות. אני חנונית עם שני תארים בהצטיינות במדעי הסביבה וחיבה לחידות, חדרי בריחה ומשחקי הרפתקאות, וב-20 שנה שאני בעולם הקיימות הייתי גם מרצה באקדמיה, מתכננת סביבתית, אקטיביסטית וממייסדי העמותה ליערות מאכל בגליל.

מאז 2013 – אז למדתי בקורס מדריכי הליקוט של שימי רף שהיתה לי הזכות להימנות על המחזור הראשון שלו, ואשר פתח לי את הדלת הסודית לשפע האינסופי שסביבי – לקחתי אלפי אנשים לימים מענגים בטבע, להתבונן, להקשיב, לשחק, לגלות מקורות מזון טבעי ואיכותי ישר מאמא אדמה, להכיר מקרוב את צמחי הבר ולהכניס את הליקוט לחיים.

אני מזמינה גם אתכן ואתכם לקחת רגע, ולצאת איתי לטבע, להרפתקה.

שירה אדלר – פיית הדרכות ואשת אש

כשתתקשרו אלינו או תשלחו הודעה – תגיעו קודם כל אלי. אני מחזיקה את השרביט האדמיניסטרטיבי ומפזרת קסמים על ניהול ההדרכות ושירות הלקוחות, ולפעמים תראו אותי גם רכונה על המדורה, בוחשת בסירים. 

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי כמיהה אל הטבע, משהו בריחות, בעוצמה וביופי פשוט ריתקו אותי.
בתור ילדה הייתי מסתובבת יחפה ברחובות העיר ומרגישה זרה ולא שייכת בין המבנים המלוטשים והגבוהים, בדרך לבית הספר הידיים תמיד חיפשו מה לקטוף ולהריח, הסקרנות תמיד הייתה שם. ואולי בעצם תמיד ליקטתי, ורק היום אני יודעת לקרוא לזה בשם.
היום אני גרה במושב בצפון הארץ עם בן זוגי האהוב, סטודנטית למדעי המזון בתל חי, מגדלת דבורים וצמחים. האהבה שלי לבשל וללקט מתמזגת יחד, ומאז שנכנסתי לעולם הליקוט המטבח שלי נראה ומרגיש אחרת לגמרי, בעיקר מחובר יותר לטבע, לעונות השנה ולעצמי.
כשהכרתי את לילך הקליק היה מהיר ואני מודה על הנתיב בדרך שהוביל אותי להתעסק ולהתאהב בליקוט, ללמוד ולגדול לצד האישה הזאת, ולהיות חלק מבת קיימא.
עולם שלם נפתח בחיי והוסיף רובד ענק של שקט, פליאה, עומק ושפע ואני מתמלאת תחושת שליחות להעביר את התחושות האלה הלאה ולחבר עוד לבבות לטבע ולעצמם.

זהר ליאון – מדריכה

היי, שמי זהר ואני חיה בשדה נחמיה שבעמק החולה היפהפה.
עוסקת בהדרכת טיולים וסדנאות ליקוט ובעשייה סביבתית במכללה האקדמית תל חי, שם אני מסיימת את התואר הראשון בלימודי סביבה ופסיכולוגיה. למדתי גם פרמקאלצ'ר, מודל שמונת המגינים ואת מלאכת הליקוט בקורס השנתי של ״בת קיימא״. אוהבת לשוטט בין מקומות יפים, לחקור את החוץ ואת הפנים, להתבונן בטבע ובציפורים, לגנן בגינה, לנגן ולשיר מסביב למדורה ולחגוג את החיים.

הליקוט בשבילי הוא עולם מרתק שמכניס צבע ושמחה לחיים. הוא גורם לי להתבונן בטבע ולחיות את עונות השנה בדרכים נוספות שלא הבחנתי בהן לפני כן. בזכותו אני בלימוד ובחקירה יומיומית. אני מאמינה שדרך הליקוט אנו חווים חוויה אותנטית של חיבור.
בעבר נהגתי לשאול על צמחים – מה זה, איך קוראים לו? ולרוב השם נידף מזיכרוני כמו עלה ברוח… היום אני אוהבת להכיר את הצמחים דרך החושים ואז לשאול שאלות כמו –  הוא אכיל? מה הטעם שלו מזכיר לי? איך אפשר להשתמש בו למאכל ולמרפא? ואיזה סודות השם שלו מספר לי עליו?
זו זכות גדולה להדריך סדנאות ליקוט בבת קיימא, להעמיק את החיבור בין א.נשים לטבע, לשמר את הידע העתיק של ליקוט צמחי בר ולייצר מהם מטעמים.

בת-חן עמר – מדריכה

אני בת חן, גרה במצפה אבירים. מגיל צעיר הייתי מוצאת את עצמי מסתובבת בין הצמחים ומכינה שיקויים דמיוניים, משוטטת בשדות ובפרדסים הסמוכים לביתי ומתבוננת בחי והצומח סביבי. עד היום אני חוקרת את הסביבה שלי, מסתקרנת, שואלת, מרותקת מכוחו של הטבעי ומהקסם שכל עונה מביאה איתה.

את הדרכת הליקוט למדתי אצל לילך מוצפי בדרכה מעוררת ההשראה, ובשנים האחרונות אני לומדת ועוסקת בטיפול בצמחי מרפא (הרבליסטית קלינית), בהדרכת ליקוט צמחי בר למרפא ולמאכל, ברוקחות טבעית, ובשימור ועיבוד מזון בשיטות מסורתיות.

שאדיה הייב

ליקוט צמחי בר הוא ידע הולך ונעלם. תורה שבעל פה שעברה מאם לבת במשך אלפי שנות ההיסטוריה האנושית.
אני שאדיה, ילידת הכפר הבדואי טובא. אני מלקטת את צמחי הבר מאז ימי ילדותי, כפי שלמדתי מאמי ונשות הכפר. כילדה הייתי קמה מוקדם בבוקר, יוצאת אל הטבע עם ציוץ הציפורים ובדרך אוספת מצמחי הבר, שהיו מרכיב מרכזי באוכל של הבית. הייתי יוצאת לשדות, שרה לצמחים ולבעלי החיים, והדי ההרים היו משיבים לי בדרכם.
לימים למדתי ספרנות במכללת אורנים וכיום אני מנהלת את הספרייה בכפר ומוצאת איזון בין העבודה והחיים "המודרניים" לבין הטבע והליקוט. יש בי אהבה חזקה לטבע ואני שמחה לחלוק ולשמר את הידע הזה.