כשמגיע הסתיו מתכסה האדמה מתחת לעצי החרובים שאני כל כך אוהבת בתרמילים החומים שנופלים מהעצים. אני הולכת בשבילי המושב וממפה בראשי את העצים – לזה יש הרבה פירות אבל הם דקים ומצומקים, העץ הזה נראה קצת מסכן השנה, זה שבפינת הרחוב נותן פירות ממש קטנים אבל מתוקים להפליא וההוא שצריך ללכת קצת יותר רחוק בשבילו – הוא העץ המושלם. 

אם תדגמו פעם חרובים מעצים שונים, תראו שלכל אחד מהם יש אופי. כל אחד אחר. 

ועם כל האהבה שלי לחרובים – האמת היא שאני קצת בררנית בהם, כי יש כאלה יבשים וקשים שישברו לכם את השיניים, ויש כאלה… המממ…. שדבש נוטף מהם, והם שמנמנים ורכים ומלאים סירופ זולג.
נו, נחשו איזה אני מעדיפה?

כאן בתמונה אפשר לראות כמה זני חרובים שונים מצאנו, בסדנה שערכנו בשנה שעברה על גדת הכנרת (השנה הסדנה הזו שמורה לתלמידי ותלמידות ״מיטיבי לקט״ – קורס ההמשך לקורס הליקוט השנתי). 

שדה סרפדים


אחרי שתרנו ואיתרנו את העץ הנכון – הסוד עכשיו הוא ללקט אותם כשהם עוד על העץ, שמנמנים ועסיסיים. אני תמיד שמחה לטפס על עצים אבל סדין גדול ומקל ארוך יקצרו לנו תהליכים. כמה מכות, ואם החרובים באמת בשלים הם יפלו אלינו בקלות, ונשאר רק לאסוף, להניח בסל מצבור לא קטן ולהביא אל המטבח, בשטח או בבית. חשוב לקטוף אותם בזמן הנכון: מוקדם מידי – והחרובים יהיו עפיצים ולא מספיק מתוקים. מאוחר מדי – הם כבר יהיו נגועים ומלאי חרקים. 

צריך לזהות את בוא הסתיו ולהקדים את הגשם – כשהוא מופיע עונת החרובים מסתיימת. אלו שנותרים על האדמה יתחילו להתכלות לתוכה וכבר לא יהיו טובים למאכל, אך אלו שהספקנו לקטוף יכולים להישמר במשך זמן, בטח כאשר מכינים מהם קקאו או "רוב", דבש חרובים סמיך, כהה ומתוק. 

יחד עם פירות הסתיו האחרים – הסומאק, האשחר, האגס והפטל – החרוב הופך למעדן לקטים מדהים כשהוא משתלב בעיבודיו השונים במשקאות, מאפים ותבשילים, ופשוט טבעי, כמו שהוא.

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע? שווה לעקוב בערוצים השונים ולקבל עוד ועוד מידע על צמחי בר אכילים:

באינסטגרם, בדף הפייסבוק של בת קיימא, בערוץ היוטיוב וגם בקבוצה שלנו בפייסבוק, בה אפשר גם להעלות פוסטים, לשאול שאלות ולהתייעץ.

כוח עזר בכל בית

לא סתם מדברים על החרוב כאופציה בריאה למכורים לשוקולד. החרוב עשיר בחלבונים, ויטמינים ומינרלים ובעיקר בנוגדי חמצון, ביניהם אשלגן, אבץ, ויטמין K וויטמין E. הוא מקושר על ידי תזונאים רבים להורדת לחץ דם ולוויסות רמות הסוכר. הסיבים התזונתיים (בחרוב אחד יש 20% מהמינון היומי המומלץ) מסייעים לתחושת השובע, מקלים על מערכת העיכול שעובדת בפרך ומשפרים את רמות הכולסטרול. ובניגוד לקקאו, שמגיע אלינו מארצות רחוקות, החרוב הוא מקומי, צומח בר ולגמרי בחינם. 

ה"רוב" שאני מכינה מהחרובים שאני מלקטת משמש אותי להרבה יותר מבישול, המתקת משקאות ותיבול. הוא מתפקד, בזכות הערכים התזונתיים והמרפאים שלו, כ"חיזוקית" לגוף. 

הוא מצוין כשה"חלושס" מגיעה וצריך איזו תרופה מחזקת שמיד מרימה את רמות האנרגיה, מטפל בצורה נפלאה ומקל על כאבי הגרון שמגיעים בדיוק עכשיו, עם חילופי העונות. רוב מסייע גם בטיפול באפטות בפה, אימהות לתינוקות יכולות להקל על כאבי צמיחת השיניים באמצעות מעט מהדבש.  והאמת שרשימת ההתוויות שלו היא ארוכה מכדי להכניס אותה כאן.

רגע לפני שתרוצו למלא שקים בחרובים, הנה משהו שחשוב לדעת:

 החרובים שתלקטו יישמרו לזמן ארוך, אפילו שנה, אם הם במקום יבש ומוסתר מהשמש. אבל כדי להכין דבש חרובים צריך לפנות יום, ועדיף – לחלק את העבודה לכמה שלבים, כי אל תטעו – זו עבודה.

מסוג העבודות שפעם נשים היו מתכנסות במעגל בשבילן, נפגשות ליומיים, יושבות יחד ומגלגלות שיחה וממולאים תוך כדי. מסוג העבודות שממש כדאי לאחד כוחות ולהזמין כמה חברים וחברות כדי לעשות אותן יחד, או – הפתרון החביב עלי – להעביד ילדים אם הם בגיל שהם עדיין משתפים פעולה 🙂 

החלק שדורש זמן ומאמץ הוא החלק של שבירת החרובים לחתיכות קטנות. למה אנחנו רוצים לעשות את זה? כי מיצוי הדבש מהחרובים נעלה על ידי השרייה, וככל שנפרק את החרובים לחתיכות קטנות יותר, כך יגדל שטח הפנים של הבפנוכו של החרוב שבא במגע עם המים, והמיצוי יהיה יותר חזק ויותר מרוכז. 

קיצורי דרך? בבקשה – אם אספתם כמות גדולה באמת של חרובים, אפשר להגיע איתם אל אחת המטחנות המסורתיות שבכפרים הערביים ושם ישברו עבורכם את החרובים, ללא מאמץ.

 

וכך נכין רוב (דבש חרובים)

נתחיל מלשטוף את החרובים מאבק הקיץ, וכאמור – נשבור אותם לחתיכות קטנות. אפשר להיעזר באבן גדולה, פטיש או מזמרה יעשו את העבודה. אני מעדיפה לעבוד עם מזמרה טובה ולחתוך את החרובים לאורכם, כדי לחשוף כמה שיותר מהצדדים של החרוב, שם מרוכז הסירופ.

*טיפ של לקטי-על: כדאי להניח את החרובים בקערת מים ותוך כמה דקות הם כבר מתחילים להתרכך, והרבה יותר קלים לפיצוח.

בשלב זה כדאי להפריד את הגרעינים, אך לא חובה. הגרעינים גם הם אכילים לאחר בישול, אבל על כך נספר בפעם אחרת. את שברי החרובים נניח בקערה גדולה ונכסה במים. כדאי לשים הרבה מים (לא רק עד שהם מכסים את החרובים, אלא כמה ס"מ יותר) כי החרובים סופגים אותם ומתנפחים.

נשאיר את שברי החרובים בהשריה ללילה – לא פחות מ-12 שעות ועד 24 שעות. 

בסיום ההשרייה מסננים את החרובים מהמים ומעבירים את המים בלבד – ללא החרובים – לסיר גדול. אני בדרך כלל מסננת פעמיים, סינון ראשוני במסננת רגילה (אפשר עם חורים גדולים יחסית או קטנים, זה לא משנה בשלב זה), וסינון שני במסננת שהנחתי בתוכה בד חיתול (מה שנקרא ״טטרה״), כדי להיפטר מסיבים וחלקיקים קטנים יותר שהתפוררו לתוך המים. 

העברנו את המים לסיר גדול ועכשיו נדליק את האש ונביא אותם לרתיחה. כשהמים רותחים ננמיך את האש וניתן למשרה להתבשל. ועכשיו – אורך רוח נדרש לנו! כי השלב הזה יכול לקחת כמה שעות טובות. תלוי בכמות החרובים וכמות מי ההשרייה שבסיר, אבל 4-6 שעות בישול בכיף, על אש קטנה יחסית, ברתיחה מאוד מאוד עדינה. ניתן לנוזל להצטמצם ולהסמיך ונערבב מדי פעם, שלא יישרף החלק שבתחתית הסיר. 

קחו בחשבון שאם יש בין דיירי הבית כאלו הרגישים לריחות חזקים, שלחו אותם ליום כיף מחוץ למטבח ובכלל, כי ריח הסירופ המתבשל עלול להיות קשוח 🙂


נערבב ונבשל…נבשל ונערבב… עד מתי?
עד שהסירופ מצטמצם מאוד. כדאי לעשות הכנה נפשית לזה, כי כשעושים את זה בפעם הראשונה זה עלול לאכזב – התוצר המוגמר יהיה רק כשמינית עד 10% מנפח המים המקורי.

זה נשמע מעט, אבל כל טיפה מהדבר הזה שווה זהב!

כדי לבדוק אם הדבש מוכן, מטפטפים מעט על כף קרה. הנוזל צריך להיות צמיגי מעט כשהוא מתקרר ולא מאוד דליל – כמו מרקם של סילאן. כשהסירופ מוכן ניתן לו להתקרר (הוא יסמיך עוד קצת בזמן הזה) ונעביר לצנצנת מעוקרת. 

את הסירופ המוכן נשמור במקרר או בארון חשוך וקריר, והוא יכול להישמר כך לשנים, ולא להתקלקל.
נשלוף אותו משם כדי לתבל ירקות בתנור, מוקפץ או תבשיל קדירה, כדי להמתיק איתו קוקטיילים מלוקטים משובחים כמו שאנחנו מכינות בסדנת הלקטים השיכורים שלנו, או פשוט אם התחיל לכאוב לנו בגרון ובא לנו שזה יחלוף כהרף עין. 

שתהיה שנה מתוקה ומלאת בריאות!

אהבת?
אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולעקוב באינסטגרם לעוד המון תוכן והשראה.

 

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע? 

הנה ההזדמנות להצטרף אלי ולגלות: 

 

 

פשוט ליקוט

צמחי בר אכילים ומיומנויות לקטות בקורס משנה חיים

 

 

תמיד רצית לדעת מה מלקטות הערביות בצידי הדרכים? מה מכל הצמחים והפרחים שגדלים עכשיו אפשר לאכול? איך לזהות עולש ולמה בכלל להתקרב לסרפדים??

פשוט ליקוט – קורס עומק להכרת צמחי בר אכילים, והרבה יותר מזה. 

12 מפגשים בין אוקטובר ליוני, במקומות קסומים וסודיים בגליל.
בקורס נכיר את כל צמחי הבר האכילים של סוף החורף והאביב, נלמד לזהות אותם, ללקט ולהשתמש בהם למאכל ולמרפא.

לפרטים לחצו: