אחד הדברים הכי הכי, אבל הכי טובים בחורף, זה הגשם.
יש משהו מדהים באהבה הקולקטיבית לגשם ובעיקר לגשם הראשון, לאושר שנחווה כשהשמיים רועמים והעלים סופסוף נשטפים מאבק של קיץ ארוך. מרווה, מקרר ומטהר, הגשם אמנם שולח אותנו להתכרבל בבית עם כוס תה או מרק, אבל הדרמה המרגשת באמת קורית בחוץ: האדמה לפתע נושמת לרווחה, האוויר מתמלא בריח הלח והכבד של פטריות מתמתחות והזרעים מתעוררים מתרדמת הקיץ וממלאים את המרחבים בירוק הזעיר והרענן של הנבטים.
כמעט בכל מקום שנביט נראה את הפסיגים הירוקים הקטנים – נבטי הבר שיניבו לנו בבגרותם מרבדים עצומים של ירוק מכל הסוגים והגוונים ושפע של אוכל ופרחים – החוביזה, החרדל והכוכבית שמקדימים ואחריהם יבואו הגדילנים, החרציות והסרפדים. ונכון שנרצה ללקט אותם כשיהיו גדולים, אבל לפחות את חלקם כדאי (ורצוי!) לאכול כבר עכשיו, כשהם עוד נבטים צעירים ועסיסיים.
נבטים הם מזון על.
כולן יודעות את זה (וכולם יודעים). מה שאולי לא כולם יודעים הוא שהנבטים האמיתיים שגדלים מעצמם, באדמה, דומים לגמרי לנבטים עליהם אנחנו משלמים הרבה כסף בחנויות הטבע, מינוס אריזות הפלסטיק המזהמות כמובן: נבטי הגדילן מהגינה ונבטי החמניה מהסופר, נבטי חרדל שגדלים בר ונבטי הצנונית והברוקולי, האלפלפא שהיא בכלל אספסת ואפון…
עוד לפני שהגשם מגיע, לזרעי הבר יש מנגנון ש״מרגיש״ כבר שהימים מתקצרים ושהטמפרטורות יורדות, ומספיק שנשקה קצת את הגינה – והנה!
החרדל הוא הראשון להתעורר. יש לו זרעים קטנים ומרובים ואחוזי נביטה גבוהים ומספיק שהיה לנו צמח חרדל אחד שהגיע לבשלות בשנה שעברה ועכשיו נובטים עשרות. החרדל הוא חריף ומתוק ונפלא להוספה לכריכים.
לצד החרדל מתחילה לנבוט – אהובתי – החוביזה.
תראו כמה שהיא מלבבת, עם לבבות הפסיגים המעוטרים שלה. כן כן, זו חוביזה, למרות שהיא לא נראית. העלים הראשונים של החוביזה, הנקראים פסיגים, לא דומים לעלים האמיתיים שלה שיבואו רק בהמשך (למעשה, זה כך בצמחים רבים). יש לה טעם עדין ונייטרלי, שעושה אותה לנשנוש המושלם לילדים. אפשר לעטר להם את צלחת ארוחת הערב בלבבות החמודים האלה ולראות אותם אוכלים את הנבטים המזינים בשמחה. בשבילך זה ירק, בשבילו זה מכתב אהבה (בפראפרזה על הפרסומת ל״דני״).
רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?
ספר חדש יצא לאור!
״ליקוט בקלות - המדריך לליקוט פשוט של צמחי בר למאכל ולמרפא״
לפרטים לחצו
ומי מגיע אחריהם? הגדילן.
עם זרעים קצת יותר גדולים וכבדים, לוקח לו קצת יותר זמן להתעורר, אבל יומיים אחר כך – הנה הוא גם כבר כאן, עם הדבר הכי קרוב לנבטי חמנייה, רק עוד יותר עסיסי ומלא בטעם. בנבטי גדילן יש מליחות ומתיקות והמון מים ואם אני מגיעה לחלקה יפה של נבטי גדילן אז אמלא לי שקית קטנה לנשנוש, כמו פיצוחים לדרך. אם אתן לו לגדול אז כל נבט כזה יכול לספק כמות יפה של אוכל בהמשך – שורש, עלים, גבעול מעובה ותפרחות – ואני כמעט כמעט מצטערת לאכול אותו כך אבל היי! – רק כמעט 😉
הגדילן הוא אחד הצמחים הכי נפוצים שיש (ויש ממנו המון המון), וחוץ מזה הוא קוץ, שאני מעדיפה שלא יתפוס לי חצי מהגינה הקטנה-ממילא שלי. אז את נבטי הגדילן מהגינה שלי אזרוק ישר לתוך הסלט, בלי לחשוב פעמיים. יאמי!
אבל, לא כל נבט כדאי ללקט.
יש צמחים רעילים, שלא נרצה להתבלבל בהם, ויש צמחים שאולי דווקא נרצה להשאיר ולטפח שיניבו לנו כמויות גדולות יותר של אוכל בהמשך. איך לדעת מה זה מה? מה לאכול, מה להשאיר? וממה שנובט בגינה – מה להכניס למטבח ומה לעשב? ובכלל – נבטים הם מבלבלים, כי העלים הראשונים שלהם לא דומים לעלים האמיתיים של הצמח, שיהיו אחר כך. אז איך אפשר לזהות אותם?
אנחנו רוצות לתת לך מדריך לנבטי בר אכילים. ממש עכשיו זה הזמן לשלב אותם בתזונה שלנו עם כוח החיות שלהם וריכוזי הויטמינים, המינרלים, נוגדי החימצון והאנזימים הגבוהים. אפשר לוותר על הנבטים היקרים עטופי הפלסטיק בחנויות וליהנות מהשפע החינמי שבחוץ.
אז יאללה, זה הזמן להוריד וללקט 🙂
להורדת המדריך לחצו כאן או על התמונה:
רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?
הספר ״ליקוט בקלות – המדריך לליקוט פשוט של צמחי בר למאכל ולמרפא״
ליקוט בקלות הוא מדריך ברור, נגיש ומלא בידע מעשי, בתמונות מדויקות ובטיפים פשוטים, שיעזור לכם לזהות בביטחון צמחֵי בר למאכל ולמרפא ולהכניס אותם הביתה. הוא משדרג כל טיול לחוויה טעימה, ובין הדפים תמצאו את קסם החיבור לטבע, ותזכו בהעשרת המטבח הביתי ובשמחת הליקוט הפשוטה.
אין צורך בידע מוקדם או בציוד מיוחד: רק תכניסו את הספר לתיק, צאו החוצה, וגלו את השפע שמחכה לכן ולכם ממש מתחת לאף.
