משימה 4
חיבור לחושים
התרגיל שלנו לחלק זה הוא תרגיל חיבור לחושים. הוא נועד להעצים את התחושות שלנו, ולהעמיק את ההיכרות עם צמח.
אולי זה יישמע רוחני, אבל בשבילי – ליקוט הוא הרבה יותר מאשר להכניס אוכל לפה. הוא הזדמנות לתרגל נוכחות. יש במלאכה הזאת משהו מדיטטיבי, שמעגן ומקרקע אותנו לאדמה מצד אחד, ומאפשר לנו לנשום מצד שני. קחו את התרגיל כהזדמנות להאט רגע את הקצב, להיות ב- being ולא ב – doing.
להיות בכאן ועכשיו ולהבחין – מה החושים שלי קולטים?
– המשימה –
נבחר צמח שאנחנו מכירים ונחזיק ממנו חופן ביד. נתבונן וננסה לראות את המאפיינים שלו – ונשאל את עצמנו – מה עוד לא ראיתי? משהו במבנה שלו? במרקם? בגוון? בצורת העלה או העורקים? בגבעול?
נעצום עיניים, נמולל ממנו מעט ונריח. איזה ריח עולה ממנו?
ואיך הוא נשמע? ננסה להקשיב לשפשוף עלה או לשבירת הגבעול.
בעיניים עצומות, נחוש את הצמח בעזרת השפתיים. האם הוא חלק או מחוספס? רך או נוקשה?
נכניס חתיכה קטנה לפה – פרח אחד או עלה קטן – ורגע רק נגלגל אותו בחלל הפה. איך הוא מרגיש? ננעץ שיניים בלי ללעוס ממש, ונחוש את הטעם והארומה העולים ממנו.
אני מחכה לשמוע מה גיליתן וגיליתם! רצוי מאוד לכתוב את התגליות, מוזמנות ומוזמנים לכתוב לי למייל או לשתף בקבוצה חוויות ותובנות מהתרגיל.
