סרפד הכדורים הוא צמח מוכר למדי. ניסיתם פעם ללקט אותו?

צורב, מכאיב, לא הדבר הכי נעים בעולם בלשון המעטה 😅

יודעי-דבר מיומנים לומדים ללקט אותו בקלות וללא צריבות,

 אבל כך או כך, בעונה הזאת – בקיץ – הוא כבר יבש,

וכל שנותר עליו הם הכדורים החמודים האלה, שאוצרים בתוכם את הזרעים.

אגב –
אם במקרה חורף עכשיו, ורצית בכלל ללקט עלים של סרפד, אז אני מלמדת איך לעשות את זה – כאן

איך אוכלים זרעי סרפד?

זרעי סרפד מזכירים זרעי פשתן מיניאטוריים,

חלקלקים, קראנצ׳יים וטעימים.

אפשר לקלות אותם ונשנש או להוסיף לסלט,

אפשר לטחון אותם ולהוסיף לקציצות או לדייסה,

ואפשר – כמו שאנחנו עשינו במפגש הסיום של קורס הליקוט השנתי – "פשוט ליקוט" –

להשרות אותם בחלב שקדים (רצוי טרי ותוצרת בית)

לתת להם לעמוד בחלב משהו כמו שעה, שעה וחצי ולערבב מידי פעם.

זרעי הסרפד מתנהגים כמו זרעי צ׳יה, הם מפרישים מוצילאגים, מעין חומרים ג׳לטיניים

תופחים ויוצרים מרקם מגניב.

זה משביע, מזין טעים, ובשילוב של פירות וסילאן – הופך למעדן שיכול להיות קינוח ויכול להיות גם סתם ארוחת בוקר שגרתית, כמו דייסה 🙂

זרעי סרפד מתאימים גם כארוחת בוקר מזינה

כשאני מכינה לי מנה כזאת לארוחת בוקר, אני מעשירה אותה גם בזרעי חמניה, אותם אני משרה יחד עם זרעי הסרפד/צ׳יה, כדי ״לעורר״ אותם – זתומרת, לעורר תהליכי טרום הנבטה, שמעלים את הערך התזונתי ומקלים על העיכול.

לפעמים משדרגת גם עם קקאו נא, צימוקים או ריבת פירות יער (תכלס מעולם לא עשיתי את זה עם ריבה עד למפגש שהיה בשישי, שבו אסף הביא מהריבה המטורפת שהוא מכין. התעלפנו.)

ארוחת בוקר כזו היא "נאה" (Raw), מזינה ביותר ומשביעה, בעיקר אם אני מכינה את חלב השקדים לבד (בגדול – זה פשוט להשרות חצי כוס שקדים לכמה שעות, ואז לטחון טוב בבלנדר עם 2 כוסות מים, עם או בלי תמר (תלוי אם רוצים מתוק או נייטרלי), ולסנן דרך בד חיתול. ממש ממש פשוט).

איך ללקט סרפדים בלי להידקר?

אני מתחילה בלמצוא שטח שיש בו המון המון סרפדים יבשים 🙂
תמיד מזכירה שאנחנו רוצות ורוצים לשמור על השפע שהטבע נותן לנו,
ללקט רק מעט, רק כמה שאנחנו צריכות וצריכים, ורק מאיפה שיש ממש המון המון.
ללקט ככה שיישאר לבאים ולבאות אחרינו, שלא יראו בכלל שמישהו ליקט כאן.

ואז – אני ממליצה לגזום צמחים שלמים עם מזמרה ישירות על בד גדול.
את הבד אני מקפלת, ואז כדאי לשים איזו מוזיקה טובה ולרקוד עליו, או סתם לקפוץ 🙂
אם אני מלקטת כמות קטנה יותר, אז אפשר להכניס את הענפים לתוך שקית ניילון עבה (כאלה של חנויות בגדים) ואותה למעוך ולנער.

בסרטון כאן אפשר לראות שאני מפרקת את הכדורים בידיים, אבל בתכלס זה לא ממש נעים.

כבר אין בהם את החומצה הצורבת, אבל יש להם קוצים קטנים, וזה יכול לעקוץ ולגרד.

תחילת הניפוי

אם ליקטנו לסדין – עכשיו פותחים אותו ומעבירים את תכולתו למסננת גדולה שיושבת בתוך קערה.

רוב הזרעים יפלו דרך החורים לקערה, הקליפות והגבעולים יישארו במסננת, ואותם נוכל לסלק.

אני בדרך כלל מרוקנת את תכולת הקערה בפינה שבה לא אכפת לי שיגדלו סרפדים למקרה שנשארו כמה זרעים במסננת. מקסימום יהיה לשנה הבאה 😉

עכשיו לחלק הכייפי

רוב מה שבקערה זה זרעים, אבל עדיין יש קצת קליפות ואבק.
אני מעבירה אותם למגשים גדולים ונושפת.

זהירות! שימו לב לכיוון הרוח. אתם לא רוצים שהקליפות יעופו עליכם או על מי שמסביבכם זה, כאמור, מגרד ולא נעים.

את טכניקת הניפוי למדתי מסבתא שלי. היא היתה מקפיצה את המגש בעדינות,
 הקליפות היו מתעופפות ברוח והשאר היה נשאר במגש.

השיטה הזאת מעט בעייתית לזרעי סרפד כי הם ממש קטנים וקלים ועלולים להתעופף גם הם, אז בתשומת לב.

הטכניקה השניה היא נשיפה –
אני מדרדרת בעדינות את זרעי הסרפד בכיוון אחד של המגש ונושפת בכיוון השני להעיף את הקליפות והחלקיקים הקטנים.

לפעמים צריך עוד קצת לברור ידנית שברי ענפונים קטנטנים, שקצת כבדים מכדי להתעופף. אני עוד זוכרת את סבתא שלי בוררת ככה אורז וקטניות, אחד אחד.
זה בסדר. למלאכות כאלה יש זמן 🙂

ועכשיו יש לנו זרעי סרפד מוכנים לשימוש

מפה לשם נשארנו עם מגש מלא זרעי סרפד,
ונוכל להעביר אותם לצנצנת ולשמור למתי שנראה לאכול.

צאו ללקט זרעי סרפד!

חפשו סרפד הכדורים בסביבתכם, נסו ללקט אותם,  ובואו לספר לי איך יצא 😍🌾

ואם יש לכם רעיונות חדשים, יצירתיים, מעניינים לשימוש נוסף בזרעי סרפד אני תמיד שמחה לשמוע.

ואם גירד לכם והתעצבנתם שתפו אותנו גם פה בתגובות 

אהבת?
אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

אהבת?

אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

הצטרפו עכשיו לקורסי הליקוט שלנו

לזהות בעצמך את הצמחים שאפשר לאכול

עכשיו זו העונה המושלמת להצטרף לקורס ליקוט ולחגוג את השפע שהטבע מביא.