נכון שרְגֵלַה זה לא שם הכי מעורר תיאבון?

בארמית ובערבית היא נקראת פרפחינה, אבל בואו פשוט נקרא לה ריגְ'לה. היא ירק-של-קיץ חמצמץ ועסיסי, והיא מקור מעולה לאומגה 3 וויטמין סי.

ממש מתחת לרגליים 

בעונה הזאת כל הירוקים ה"רגילים" מתייבשים. כבר אין חוביזות, הגדילן סיים להפיץ זרעים, ואפילו פרחי האביב המאוחרים כמו הגזר והחוטמית מתחילים להתקפל אל תוך עצמם ולהצהיב.

ואז אני יוצאת מפתח הבית, מורידה את עיניי למטה – והנה היא שם, שרועה לה בעצלות בין סדקי המדרכה או מציצה מבין האדניות בגינה – הרגלה.

לפעמים זה מצחיק שליקוט נתפס כמשהו שעושים "בטבע", בחוץ, שצריך לנסוע בשבילו. והנה היא באה ומזכירה לנו – טבע זה מה שאנחנו מעשבים בחצר, הוא תמיד שם, קרוב ונגיש. ולא רק זה – הוא מגדל לנו את הצמחים המזינים והטעימים ביותר. והריג'לה היא הכי כזאת – כמעט לא נמצא אותה בר בטבע, אלא בתוך תחומי ישוב, במדשאות, בגינה. 

איך נזהה את הריג'לה?

הריג'לה היא צמח חד שנתי. היא גדלה נמוך, קרוב לקרקע ומשתרעת לצדדים בגבעולים שמנמנים בשרניים. צבע הגבעול שלה נע בין ורדרד-אדמדם לסגלגל-ירקרק. גם העלים שלה הם בשרניים ואפילו קצת נוקשים, וחלקים לגמרי, ללא שערות או קוצים. אם נתבונן על העלים נראה שהם מאורכים, קצת אליפטיים, הקצה עגלגל והשוליים חלקים.

הפרחים שלה קטנטנים וצהובים, וכל פרח פורח רק ליום אחד. כשכל פרח מסיים לפרוח, יבשילו בתוכו זרעים שחורים וזעירים. אם הריג'לה כבר עברה מחזור פריחה, הזרעים שלה קטנטנים ושחורים. אין צורך לשטוף אותם מהעלים, הם אכילים. רצוי פשוט לפזר אותם בגינה כדי שינבטו ותגדל לנו עוד ריג'לה.

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע? שווה לעקוב בערוצים השונים ולקבל עוד ועוד מידע על צמחי בר אכילים:

בדף הפייסבוק של בת קיימא, בקבוצה שלנו בפייסבוק, בה אפשר גם להעלות פוסטים, לשאול שאלות ולהתייעץ, בערוץ היוטיוב ובאינסטגרם.

כדי ללקט ריג'לה פשוט נקטוף ענפים דקים ביד או בעזרת מספריים. אפשר לקטוף גבעולים אבל אם הם עבים מאוד הם יהיו קשים ופחות נעימים בסלט, ואנחנו נרצה בעיקר את העלים החמצמצים והעסיסיים.

בריג'לה יש קצת מוצילגים – חומרים ג'לטיניים-ריריים שמצויינים למערכת העיכול. אם נלעס אותה חיה נרגיש קצת ג'לטיניות כזאת. היא נהדרת לסלטים קיציים מרעננים, ואפשר להוסיף אותה חיה גם לשייק ירוק. אין מניעה גם לבשל אותה, והיא תהיה מצוינת גם בתבשיל מוקפץ, כזה עם הרבה בצל נגיד, וירקות עונתיים צבעוניים…. טוב, נהייתי רעבה. 

אז קבלו מתכון ממש פשוט וקל לסלט ריג'לה קייצי:

לפרוס קישוא או זוקיני לאורך, וכל חצי לפרוס שוב לרצועות לאורך. לצרוב את רצועות הקישוא במחבת עם מעט שמן זית, על אש גבוהה. הן לא צריכות ממש להתרכך, רק להיחרך קלות ולהישאר פריכות יחסית.
להוציא את רצועות הקישואים מהמחבת לקערה ולהניח להצטנן.

כשהקישואים קרים, להוסיף להם כמות שווה של ריג'לה טריה קצוצה גס, חופן נענע קצוצה קטן וקצת מלח.
וזהו! אין צורך להוסיף שמן זית כי הקישואים תמיד סופגים קצת שמן בטיגון, והריג'לה עצמה מוסיפה עסיסיות וחמיצות אז גם לא צריך לימון. ממש חסכוני 🙂 

בתיאבון! 

אה, ויש לה עוד שם.
חלגלוגות. באמת, ככה היא נזכרת בתלמוד. אולי עדיף לקרוא את זה אחרי האוכל ולא לפני, שלא לאבד תיאבון. חלגלוגות. 

 

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע? 

הנה ההזדמנות להצטרף אלי ולגלות: 

 

פשוט ליקוט –
נפתחה ההרשמה לקורס העומק השנתי

 

כמה פעמים רצית פשוט לקחת פסק זמן מהכל, לצאת רגע לטבע, לנשום עמוק. 
לגעת בצורה ישירה ועמוקה באדמה ובצמחים ולהכיר אותם באמת.

פשוט ליקוט – קורס עומק להכרת צמחי בר אכילים, והרבה יותר מזה. 

12 מפגשים בין אוקטובר ליוני – צמחי בר אכילים, חיבור עמוק לטבע ומיומנויות לקטות בקורס משנה חיים.

לפרטים לחצו: