כמה שחרובים מזינים ובריאים – כולם כבר יודעות ויודעים. זה שהם גדלים בכל מקום והכי קל ללקט מהם – מדובר הרי בעץ חורש ארץ-ישראלי מקומי שופע פרי שנופל על המדרכה – זה גם כבר ידוע מזמן. 

אבל איך להשתמש בהם נכון? איך להפיק מהם חומר גלם שאשכרה יכול לשמש אותנו במטבח, בלי לשבור את השיניים? 

מה עושים מחרובים?

חומרי הגלם העיקריים שאפשר (וכדאי!) להפיק מחרובים הם רובּ – שהוא סירופ מתוק סטייל סילאן (ידוע גם כ״דבש״ חרובים), ואבקת חרובים (״קקאו״).

הזרעים גם הם אכילים וניתן להפריד אותם משאר חלקי החרוב ולבשל אותם למאכל. כל אחד מהם הוא נושא לרשומה בפני עצמו, וכולם דורשים זמן ותהליך הכנה מתמשך (גם אם פשוט).

בחרתי להתחיל עם ״קקאו״ חרובים – אבקת חרובים מתוקה ומזינה – כי זה התהליך הפשוט והקצר יותר מביניהם (בעיני), הוא מתאים גם למתחילות ולמתחילים, והתוצר שווה ביותר. 

אבל קודם כל – זה טעים בכלל???

כמו בכל דבר – טעים זה עניין של טעם 🙂 המילה ״קקאו״ פה היא אולי מעט מבלבלת, כי אמנם יש דמיון בטעם בין אבקת החרובים שלנו לקקאו, אבל הטעם לא זהה, וגם לא ההרכב הכימי. באבקת חרובים יש הרבה יותר סוכר והרבה פחות שומן מאשר בקקאו, והיא מתנהגת מעט אחרת. קקאו לבדו – ללא סוכר – הוא מר. לאבקת חרובים עלולה להיות מעט מרירות, כתלות בזן החרוב שבו השתמשת וברמת הבשלות של החרובים, אבל בדרך כלל היא מאוד מתוקה בפני עצמה. ולבסוף – יש לה טעם שמזכיר שוקולד, אבל עשיר יותר ומורכב יותר, וטעים בזכות עצמו.

כן חשוב לומר בהקשר הזה, שאם סבלתם כילדים מהורים בריאותנים שנתנו לכם שוקולד חרובים תעשייתי במקום שוקולד ״אמיתי״ ויש לכם טראומה – תנו עוד צ׳אנס כאן 😉 לאבקת חרובים אמיתית וטרייה שמכינים בבית יש טעם אחר לגמרי מאשר למוצרי החרוב הקנויים, וכך גם ל״דבש״ חרובים ולממרח חרובים.

פשוט משהו אחר.  

רוצה לדעת עוד על מה שגדל עכשיו בטבע?

לעדכונים על תוכן חדש שעולה וגם על פעילויות שלנו, סדנאות וקורסים שנפתחים הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה.

כדאי לבחור נכון

בין אם נרצה לנשנש חרובים על הדרך או לרקוח מהם סירופ, חרובים צריך לדעת לבחור – קיימים מגוון זנים ולכל אחד מהם פרי עם תכונות מעט שונות. חלק צרים ויבשושיים, אחרים רחבים, שמנמנים ומלאי סוכר. זה לא עניין של עונות או של גשם – עץ שנותן חרובים קטנים ויבשים תמיד ייתן חרובים קטנים ויבשים, ועץ עם חרובים מתוקים ונוטפי עסיס תמיד יניב כאלה. מה שמשתנה עם תנאי הגשם ומשנה לשנה זה כמות הפרי שהעץ ייתן. יש שנים ברוכות, ויש שנים שפחות.

בכל אופן – נחפש את העצים שנותנים חרובים שמנמנים ומתוקים – אלה החרובים שנרצה ללקט. נלקט אותם כשהם בשיא הבשלות והמתיקות שלהם ונחפש חרובים עסיסיים, כאלה שיש להם נפח וגם זולג מהם סירופ כשפותחים אותם.

אם אין כזה בסביבה? זה בסדר, אפשר להכין אבקת חרובים גם מחרובים פחות עסיסיים, היא רק תהיה פחות מתוקה, וזה ממש בסדר 🙂 נאסוף איזה חרובים שנמצא ומשם מה שנשאר זה להפשיל שרוולים ולהיכנס למטבח. 

אז מה עושים עם החרובים?

קקאו חרובים! מלוקט, מקומי, ביתי ואמיתי.  

אין מה להגיד – זה קל, זה פשוט וזה כל כך כיף שיש צנצנת כזו במטבח שהכנת במו ידיך. זה לוקח קצת זמן אבל לגמרי שווה, במיוחד בשיא העונה, כשהחרובים עדיין שמנמנים ומלאי דבש וטעם.

השלב הראשון הוא לשבור את החרובים ולהוציא את הזרעים. זה השלב שלוקח הכי הרבה זמן, וכדאי לעשות אותו בחברותא – כמו שאנחנו עושים במפגש הסיום של קורס ״מטיבי הלקט״ שלנו. נרצה לשבור את החרובים קטן ככל האפשר, באופן שיאפשר לנו להוציא מתוכם את הזרעים. אחת הדרכים היא לחתוך אותם לאורכם במזמרה, משני הצדדים. החלק האמצעי הוא החלק היבש ביותר, רובו קליפה ללא עסיס, והוא מכיל את הזרעים. מומלץ לשמור אותו בנפרד ולהוציא מתוכו את הזרעים ולהשתמש בהם לבישול (ועל כך – בפוסט נפרד).

את חתיכות החרוב ללא הזרעים נכניס לתנור על חום נמוך לכשעה. אפשר להתחיל מ-150 מעלות כדי לתת בוסט של חום ואז להוריד ל-100 ואז ל-50. נרצה לייבש את החרובים ולא לקלות אותם. נערבב את תכולת המגש מדי פעם כדי שכל הצדדים יתייבשו היטב. אם קליתם יותר מדי, זה לא נורא והמשקה יהיה מריר מעט ויזכיר קפה. זה גם טוב!

אחרי שהחרובים התייבשו, נטחן אותם במטחנה חזקה או בבלנדר עם כד יבש למי שיש, מעבד מזון רגיל לא יעשה כאן את העבודה. נעביר את האבקה שנוצרה דרך מסננת שתסלק את החתיכות הקשות שלא נטחנו. את החומר שסיננו נכניס לטחינה שנייה שתהפוך אותו לאבקת קקאו חרובים חלקה ומטריפה.

וזהו! נוכל להשתמש באבקת חרובים כתחליף לקקאו באפייה (רק לשים לב שאולי צריך להוסיף שמן או להפחית סוכר, כי כאמור ההרכב של אבקת החרובים שונה מקקאו), להכין ממנה משקאות חמים וקרים, להוסיף לשייקים או להכין ממנה כדורי אנרגיה (כמו שאנחנו אוהבות לעשות בקורס הליקוט השנתי).

אפשר לעשות איתה המון דברים – אז מה המתכון האהוב עליכן עם אבקת חרובים? ספרו לנו בתגובות!

כדורי אנרגיה מתוקים ומזינים

הבסיס לכדורי אנרגיה הוא אגוזים, תמרים וחרובים.
לתערובת הבסיס טוחנים שקדים ו/או אגוזים, מגלענים קוצצים תמרים ולשים יחד לעיסה אחידה. מוסיפים 1-2 כפות אבקת חרובים וכפית דבש חרובים (או סילאן), ולשים יחד עד שהמסה מתאחדת. התערובת הזאת היא מאוד מזינה, טעימה ומתוקה בפני עצמה, אבל עלולה להיות מעט כבדה ודחוסה.

מאוד מומלץ, לפני שיוצרים ממנה כדורים, להוסיף לה מרכיבים שיקלילו אותה וייתנו רובד נוסף ונפלא של טעמים – כפית מיץ לימון או תפוז תרכך את המסה, גרידת לימון עובדת מצוין, וגם נענע קצוצה, סומאק טחון, קוקוס, צימוקים, חתיכות קטנטנות של תפוח וכל מה שמתחשק. 

ליקוט קיץ מושלם 

למעשה החרובים לגמרי מנפצים את המיתוס הידוע ש"בקיץ יש פחות מה ללקט".
אפשר להסתכל על זה אחרת – בקיץ יש דברים אחרים ללקט. בניגוד לעלים הירוקים של החורף, לפרחי הבר ולתותים של האביב אותם מנשנשים ישר מהעץ – החרובים יצריכו מאיתנו קצת עבודה אבל יתגמלו אותנו בצנצנות שיחזיקו לכל השנה. לצד ליקוטי הסתיו האחרים כמו סומאק, זרעי תבלין והבלוטים, החרוב ייהפך לחלק מהמזווה שלנו וסוף הקיץ, כשעדיין חם ומחכים לגשם, הוא זמן מושלם למלא צנצנות כי הרי מה שליקטת והכנת בעצמך לעומת מה שנמצא אלוהים-יודעת-כמה-זמן על מדפי הסופר – אין בכלל מה להשוות.

אז לסיכום, כל כך כל כך פשוט להכין ״קקאו״ חרובים!
זה אמנם לוקח קצת זמן, אבל התהליך לא מסובך והגאווה בסוף היא אינסופית. כ-20-30 חרובים עסיסיים יספיקו למלא כחצי צנצנת גדולה. צאו החוצה, מצאו עץ חרוב עמוס פרי (הם באמת בכל מקום) וספרו לנו איך יצאה אבקת הקסמים שלכן! 

אהבת?

אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

רוצה לדעת מה אפשר ללקט בשטחי הבר? להבדיל בין צמחי אכילים לרעילים ולשדרג את המטבח שלך בחגיגה צבעונית ועשירה של טעמים מהטבע?

קורס ״פשוט ליקוט״ - 12 מפגשי עומק בין אוקטובר ליוני

האביב מגיע, ואיתו מתעוררים פרחי הבר.

במדריך הזה קיבצתי פרחי בר אכילים נפוצים שאפשר ללקט ולהכניס למטבח.

המדריך הזה יעזור לך להכיר אותם בשיא העונה כדי לשלב אותם בתזונה בריאה בצורה בטוחה, ולשדרג את האוכל שלך לחגיגה חושנית ומענגת.