לא מה שהוא נראה…

6 מיני בר של צלף גדלים בישראל, הידוע והנפוץ מבניהם הוא הצלף הקוצני – צמח רב שנתי עם פריחה עדינה ויפה, שמצליח לשגשג בקירות, מצוקים, גדרות, ערימות אבנים וקרקעות דלות. מקובל להתייחס אליו כאל עשב פולש ולרוב ממהרים לעקור אותו אבל לצלף מקום של כבוד ברפואה העממית של הערבים בישראל ובכלל, הוא כזה צמח חזק, נדיב ואצילי.

אז איך ומה?

בצלף, מסתבר, חלקים רבים אכילים.
המוכרים ביותר הם הניצנים, המכונים קפריסין, ואותם נמצא בצנצנות הצלפים המשומרים המגיעות מחו"ל. בנוסף הפירות הצעירים גם הם אכילים (והם נקראים אביונות), ואפילו העלים וקצות התימורות (צימוח הענפים החדשים בתחילת האביב).
עונת הליקוט שלו ארוכה יחסית, ממאי ועד אוגוסט, וכל שיח מוציא כמויות גדולות של פרחים, ניצנים ופירות.
פרחי הצלף נפתחים בשעות אחר הצהריים, ופורחים יום אחד בלבד.
לאורך הענף – כל מה שמעל לפרח לכיוון קצה הענף – אלו הניצנים, והם זקופים על גבעולון כלפי מעלה
וכל מה שמתחת לפרח לכיוון לב השיח – אלו הפירות והם משתלשלים כלפי האדמה.

ורגע רגע, לפני שמכניסים לפה –

כל חלקי הצלף מרים ביותר, ולא מומלצים לאכילה כפי שהם (פיכס, באמת!)
תיכף נראה איך מוציאים מהם את המרירות והופכים אותם למעדן אבל קודם –
איך בכלל מלקטים את הדבר הקוצני והאכזרי הזה??
כן, אל תתנו לפריחה היפיפיה לבלבל אתכן. הצלף הוא מהיפים שבפרחי הבר של ארצנו, וכל כולו אומר עדינות, אבל הוא צמח חזק וקשוח, עם טופרים שיינעצו בלקטים בלתי זהירים, ושורשים שממיסים סלעים וחודרים לעומק, כך שכמעט בלתי ניתן לעקור או להשמיד אותו. 
קשוח!!

אז איך בכל זאת?

בדיוק כפי שהוא מראה לנו, ומבקש: בעדינות.
בעדינות בעדינות ובזהירות,
כי ליקוט צלפים לא באמת חייב להיות כואב.
בסרטון פה אני מדגימה איך ללקט אותו בלי להידקר
לאט ובזהירות,
ובעיקר
בלי למשוך את הניצן או האביונה (הפרי).
נלקט את הניצנים והאביונות בפעולת ניתוק – אפשר להיעזר בציפורניים או במספריים, או לקפל את הניצן/הפרי עד שהגבעול שמחזיק אותו נשבר. כך הענף לא ימשך ולא ייצמד ליד שלי, ולא אדקר מהקוצים.

שלב שני – השרייה

עכשיו כשיש לנו קערה גדולה מלאה בניצנים, פירות או גם וגם – נשרה את מה שליקטנו במים תוך החלפתם, במשך 3 ימים.
אם ליקטנו ניצנים גדולים מידי שכבר קרובים מידי לפריחה, הם פשוט יפתחו בהשרייה ואין עם זה שום בעיה, להפך. לא נכניס אותם לצנצנת, אבל הם כל כך יפים!
כדאי להחליף את מי ההשריה פעמיים ביום, ולא להיבהל אם יש ריח לא נעים, זה תקין 🙂 

ורק נשאר לצנצן ולתבל

לאט לאט נראה שהצבע משתנה, והצלפים מתחילים להתרכך.
אחרי 3 ימים נכין תמיסת מלח – כף מלח לכוס מים רתוחים.
נכניס את הצלפים לצנצנות נקיות עם תבלינים אהובים – שום, פלפל אנגלי, עלי דפנה, זרעי כוסברה, מה שרוצים.
על זה יוצקים את מי המלח ואפשר, אם אוהבים, גם כף או יותר של חומץ בן-יין או בלסמי איכותי,
וממלאים ממש ממש עד הסוף, שלא יישאר מקום לאוויר.
אחרי שבוע, זה מוכן! 

אהבת?
אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

אהבת?

אפשר לקרוא על צמחים נוספים בבלוג, ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו לעוד המון תוכן, השראה ופעילויות.

קורס ליקוט שנתי

תמיד רצית לדעת מה מלקטות הערביות בצידי הדרכים? מה מכל הצמחים והפרחים שגדלים עכשיו אפשר לאכול? איך לזהות עולש ולמה בכלל להתקרב לסרפדים??

פשוט ליקוט – קורס שנתי מעמיק להכרת צמחי בר אכילים, והרבה יותר מזה. 

12 מפגשים, פעם ב-3 שבועות, החל מאוקטובר

עכשיו בהרשמה מוקדמת מוזלת

בקורס ננוע בין עונות השנה, בנופים הקסומים של הגליל. נפגוש את צמחי הבר הגדלים בכל עונה, נלמד לזהות אותם, ללקט ולהשתמש בהם למאכל ולמרפא.

לפרטים לחצו: